נדלר נ' סהר חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

ביום 7/2/05 הלך יהושע נדלר ז"ל לבית עולמו.

בעקבות פטירתו, הוגשה תביעה כספית על ידי התובעת עמית נדלר (להלן: "התובעת" או "נדלר" ) נגד הנתבעים, לתשלום סך של 408,356 ₪, בהתאם לתנאי שתי פוליסות ביטוח בהן היה המנוח בעלה מבוטח .

במסגרת פסק דיני, אדון בחובת הגילוי, היקפה, קיומה והשימוש בנשק יום הדין (פטור מתשלום) בעקבות הפרתה; ההתדיינות בין מבטח למבוטח, בשאלת הגילוי הטרום חוזי, לאחר התרחשות האירוע הביטוחי, אינה התדיינות סימטרית ואף לא רצויה, ראוי להעתיק זירת ההתמודדות לשלב שבו המבטח יוכל לבדוק ולאשר את ביטוח החיים ולא להמתין עד להתרחשות מקרה המוות, או אז, יחל מסעו של המבטח בנבירה בעברו הרפואי של המבוטח.

היה מקום לדון באחריות הבנק בעילה נפרדת כשהוא משמש "מתווך" בענייני ביטוח על פי ההסכם שבין הבנק למבטח, עילה כזו לא נטענה בכתב התביעה, ההסכם בין הנתבעות שניתן ללמוד על קיומו מסעיף א למוצגים נ/6 ו- נ/7 לא הוצג, ההנחיות והכשרת פקידי הבנק לא נחשפו בפני, ולא ניתן להיזקק לכך.

סיפור המעשה:

התובעת הינה אלמנתו של המנוח יהושע נדלר ז"ל (להלן: "המנוח") (אשר נפטר ביום 7.2.05 – תעודה הפטירה צורפה לכתב התביעה סומנה ג'); התובעת והמנוח קיבלו מנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") שתי הלוואות, האחת ביום 11.6.99, שההחזר שלה עד 1.7.2014 (להלן: "ההלוואה הראשונה") והשנייה ביום 9.7.03 (להלן: "ההלוואה השנייה") שההחזר שלה עד 1.7.2018.

התובעת והמנוח התקשרו עם נתבעת 1 (להלן: "המבטחת" או "הנתבעת") בשתי פוליסות ביטוח חיים קבוצתי (ע"פ הסכם ביטוח חיי לווים קבוצתי שבין הנתבעת והנתבע), האחת ביום 11.6.99 והשנייה ביום 9.7.03, כאשר המוטב בשתי הפוליסות הינו הנתבע (להלן: "הפוליסות") . (העתק משתי הפוליסות צורף לכתב התביעה וסומן ב1 ו- ב2).

כאמור, המנוח נפטר ביום 7.2.05, כתוצאה מאירוע לב פתאומי, והתובעת פנתה לנתבעת על מנת שזו תסלק יתרות ההלוואות הבלתי נפרעות אצל הנתבע וזאת כמתחייב, לטענת התובעת, מתנאי הביטוח והפוליסות.

הנתבעת לא השיבה לפנייתה של התובעת והנתבע שיגר לנתבעת מכתב התראה ביום 11.7.05, עקב אי פירעון תשלומי ההלוואה.

יתרת סכום ההלוואות, אשר לא נפרעו בפועל עד ליום הגשת התביעה (1.11.05), עומד על 375,564 ₪.

התובעת גם פנתה לנתבע במכתב שהתקבל אצלו ביום 7.3.05, שבו היא מודיעה על מותו של המנוח (נספח ג' לבקשת הרשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבעים).

ביום 9.3.05 התקבל במשרדי הנתבעת מכתב מהנתבע, המודיע על פטירתו של המנוח והמפרט את סכומי יתרת ההלוואה (נספח ד' לבקשת הרשות להתגונן).

ביום 9.3.05 שלחה הנתבעת לנתבע מכתב, בו התבקש להמציא לה את סיבת הפטירה בצירוף סיכום מחלה ומועד גילויה (סעיף 8 ונספח ה'1 לבקשת הרשות להתגונן).

ביום 23.6.05, התקבל במשרדי הנתבע מכתבו של ב"כ התובעת, אליו צורף החומר הרפואי המבוקש בעניין סיבת פטירת המנוח. (נספח ו' לבקשת הרשות להתגונן).

הנתבעת בדקה את המסמכים והחליטה לדחות את דרישת התובעת, מהטעם שהמנוח העלים מעיניה, בעת החתימה על חוזה הביטוח חיים, את עובדת היותו סובל מבעיות לב ואת העובדה כי עבר צנתור אוטם שריר הלב וכך נוסח מכתב הדחייה: " הננו לציין בזה כי מהחומר הרפואי אשר התקבל במשרדנו בגין הלווה שבנדון, עולה כי המנוח סבל מזה שנים מבעיות לב ואף עבר אוטם שריר הלב וצנתור. אילו מידע זה היה מובא בפנינו בעת מתן ההלוואה, לא היה מתקבל לביטוח משכנתה." (נספח ז' לבקשת הרשות להתגונן).

טענות הצדדים:

התובעת טוענת, כי ע"פ הפוליסות, חייבת הנתבעת לשלם לנתבע את היתרות הבלתי מסולקות, על פי אישור הנתבע המעודכן, נכון למועד פירעונו ע"י הנתבעת שהינו "סכום הביטוח", הואיל והתקיימו התנאים הקבועים לכך בכל אחת מהפוליסות והואיל והינה מבוטחת עפ"י כל אחת מהפוליסות וכן בהיותה יורשת עזבונו של המנוח ז"ל שהיה אף הוא מבוטח, ע"פ כל אחת מהפוליסות.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת חייבת לשלם לנתבע את סכום הביטוח, קרי סכום התביעה מכוח הפוליסה והחוק, הכל בתוספת הפרשי הצמדה כחוק וכן ריבית מיוחדת מכוח סעיף 28 א' לחוק המהווה שילוש הריבית החוקית, זאת, בנוסף לריבית הקבועה בסעיף 28 לחוק (ריבית חוקית), וזאת החל מיום 1.5.05 (30 יום ממועד מסירת הודעה על פטירת המנוח, שנמסרה בע"פ לנתבע הרבה לפני מועד זה) ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת טוענת, כי המנוח העלים מעינה מקבץ עובדות רפואיות מהותיות, בכוונת מרמה, עת שהשיב תשובות שאינן מלאות וכנות בהצהרת הבריאות. המנוח העלים עובדת היותו חולה לב ואת העובדה כי עבר צנתור ואוטם שריר הלב ואילו מידע זה היה מובא בפניה בעת מתן ההלוואות, לא היה מתקבל לביטוח משכנתא. הנתבעת טוענת כי דין התביעה בגין שתי הפוליסות להידחות,מאחר ותשובות הבלתי כנות שנתן המנוח בהצהרת הבריאות,ניתנו בכוונת מרמה, ואילו בכל הקשור לפוליסה המאוחרת שטרם חלפו 3 שנים מיום הוצאתה, התשובות שניתנו על ידי המנוח השפיעו על חבות הנתבעת והיקפה וכי לו הייתה מודעת למצבו, לא הייתה מתקשרת איתו אף לא בדמי ביטוח מרובים יותר.